מתוך האתר של משרד העבודה שפורסם 8.10.23
חוק שירות העבודה בשעת חירום(להלן- החוק) הוא חוק המאפשר לגייס בצו (קריאה לשירות עבודה) עובד תושב קבוע במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, שניתן לו אישור כאמור על ידי אגף כוח אדם לשעת חירום במשרד העבודה (להלן- מפעל חיוני/ קיומי), לצורך שמירה על הרציפות התפקודית של המשק החיוני.
קריאה לשירות עבודה כאמור אפשרית רק לאחר הכרזת שר העבודה על החלת פרק ד' לחוק.
ניתן לגייס בצו לשירות עבודה כל תושב קבוע (למעט חייל, שוטר, אישה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה), אם הוא באחד מן הגילים האלה : גבר מגיל 16 עד גיל 67 ועד בכלל, אישה מגיל 16 עד 62 ועד בכלל.
לשירות עבודה במפעל חיוני/ קיומי אפשר לגייס את עובדי המפעל עצמו (מגויסי פנים) ואנשים שאינם מועסקים בשגרה במפעל (מגויסי חוץ).
מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף. ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בקישור הזה במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים.
כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.
מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.
מי שנקרא לשירות עבודה חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו.
אי התייצבות לעבודה בשעת חירום, מהווה עבירה לפי סעיף 35 לחוק האמור. בנוסף, עובד כאמור אשר יעדר מעבודה לא יהא זכאי לשכר בתקופת היעדרותו.עובד שחל עליו צו כזה אינו זכאי לקחת חופשה בפועל בתקופה זו, אך אין בכך כדי לגרוע מזכותו לקבל תמורת חופשה או פדיון חופשה, או שתקופת עבודתו כמגויס תיחשב לצורך חישוב זכאותו לחופשה. בין העובד למעסיק מתקיימים יחסי עבודה על כל המשתמע מכך, אך לא יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים, חוק עבודת הנוער, חוק שירות התעסוקה ועוד עד להכרזה על סוף מצב החירום או על כך שהמפעל אינו חיוני/קיומי יותר. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים שגויסו לעבודה במפעל חיוני/קיומי בשעות נוספות ללא הגבלה ווניתן גם להעסיק מגויס ביום המנוחה השבועי. יובהר כי על עובד שלא הוצא לו צו קריאה לשירות עבודה המועסק במפעל חיוני/קיומי חלות המגבלות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 וההיתרים שהוצאו מכוחו.
הצו נמסר לנציג המפעל. באחריות נציג המפעל להעביר את הצו לידיעת העובדים במפעל, למסור לנציג הוועד את הצו בצירוף רשימת העובדים שנקראו לשירות עבודה, ובאין ועד עובדים תיראה הדבקת הצו על לוח המודעות שבמפעל והצגת רשימת העובדים, כמסירת הצו לידי הנוגעים בדבר.
עובדים שנקראו לשירות מילואים פטורים מלהופיע לעבודה בשעת חירום, כל זמן שהם בשירות פעיל.
בעבר נקבע בהסכמים קיבוציים שהוסכמו בין העובדים, המעסיקים והממשלה כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו את שכרם הרגיל ויוכל לקבל שיפוי בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים. יש להבהיר כי נכון למועד זה, לא קיים הסכם כאמור ביחס למבצע . עם זאת, עובד הנעדר מהעבודה בנסיבות האמורות יכול להגיע להסכמות עם המעסיק בנוגע להיעדרות, לרבות עבודה מרחוק ככל שהנושא מוסכם עם המעסיק.
הזכות לשכר והפיצויים עקב אי-הגעה לעבודה נוכח אירועי חירום מוסדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים של משרד האוצר. הזכות לפיצוי נבחנת על ידי הממשלה, בדרך כלל, לקראת או בסיום אירוע החירום. יש להבהיר כי נכון למועד זה, לא קיים הסכם כאמור ביחס למבצע. עם זאת, עובד הנעדר מהעבודה בנסיבות האמורות יכול להגיע להסכמות עם המעסיק בנוגע להיעדרות, לרבות עבודה מרחוק ככל שהנושא מוסכם עם המעסיק.
עם פקיעת מצב החירום (מצב מיוחד בעורף, מלחמה, אירוע חירום אזרחי) עפ"י החלטת ממשלת ישראל, יפקע תוקף צווי הקריאה לגיוס העובדים מכוח החוק והודעה תימסר לנציג המפעל.
שכרו של מגויס חוץ משולם ע"י המפעל אליו הוא נקרא לשירות עבודה.
בהתאם לחוק, השכר בעת הגיוס יהיה השכר הנהוג אצל המעסיק הקולט בהתאם לתפקיד שהמגויס נקרא למלא, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שנחתם לעניין זה. ככל שיש מחלוקת בנושא זה ניתן לפנות למפקח הכללי על כוח האדם בשעת חירום באמצעות https://www.gov.il/he/departments/faq/emergency-faq .יודגש כי חל איסור לפטר מגויס מעבודתו כמגויס או להעסיק מגויס בניגוד לצו לקריאה לשירות עבודה אלא בהיתר בכתב ממפקח עבודה בשעת חירום. כמו כן, בהתאם לחוק הגנה על עובדים לשעת חירום, תשס"ו-2006 ולסעיף 25 לחוק המעסיק המקורי של מי שנקרא לגיוס חוץ חייב לשמור על זכויותיו התלויות בוותק וכן להפריש עבורו לקרנות פנסיה. כמו כן יש איסור פיטורים בתקופה זו.יובהר כי הכרזת שר העבודה על הפעלת פרק ד' מכוח החוק שפורסמה ביום 8.10.2023 מאפשרת הוצאת צווי גיוס לשירות עבודה רק למקומות עבודה בעלי אישור בתוקף ממשרד העבודה למפעלים למתן שירות קיומי.